פסק-דין בתיק עת"מ 26217-08-10

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירה בעניין הסדרת מעמדה של העותרת 2 (להלן: "העותרת") בישראל מתוקף היותה בת זוגו לחיים של העותר 1 (להלן: "העותר"), אזרח ישראלי, בהתאם לנוהל המשיב להסדרת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים. לאחר שהוגשה העתירה, במסגרתה תקפו העותרים את החלטת המשיב ואת ההנמקות שניתנו לה, לפיהן לא צורף לבקשה מסמך המעיד על חיים משותפים של העותרים וקיימות סתירות מהותיות בראיון שנערך לעותרים, בהתאם להמלצת ביהמ"ש בהחלטה מיום 16.8.10, נעתר המשיב לבקשת העותרים לעריכת דיון מחודש בנוכחות מתורגמן לשפה הספרדית וכן הגישו העותרים מסמכים נוספים והוסדר מעמדה של העותרת 2. על כן, למעשה, מתייתר הדיון בסעד הראשון המבוקש בעתירה בנוגע להסדרת המעמד. העותרים מבקשים עוד להורות למשיב לקזז מתקופת ההליך המדורג שעל העותרת לעבור לשם קבלת תושבות קבע את פרק הזמן שהמתינו מסיום האשרה שניתנה ועד לקבלת אשרה בפועל. עוד מבקשים הם להורות כי המשיב יישא במלוא הוצאותיהם בהליך זה.

העותר הינו אזרח ישראלי, יליד אורוגוואי, אשר עלה לישראל וקיבל תעודת זהות ישראלית בשנת 2005. העותר עלה לישראל בלוויית שלושת ילדיו מאשתו הראשונה, אשר נפטרה. לאחר זמן מה נישא העותר בארגנטינה שנית. כאשר עלה לישראל עם ילדיו, לא עלתה עימו אשתו השניה. הם נפרדו והחלו בהליך גירושין ארוך, אשר טרם הסתיים בעת הגשת בקשת העותרים למתן מעמד לעותרת. העותרים טוענים כי העותר דובר את השפה הספרדית כשפת אם וידיעתו בשפה העברית מוגבלת לתקשורת בסיסית. העותרת הינה אזרחית ארגנטינה, אשר נכנסה לישראל כדין בשנת 1997 והיא דוברת ספרדית כשפת אם וכן עברית ברמה טובה. בשנת 1998 נישאה העותרת לאזרח ישראלי ובמסגרת הליך להסדרת מעמד מתוקף נישואים אלה קיבלה מעמד תושבת ארעית מיום 31/12/01. העותרת ובעלה נפרדו בשנת 2005 והנישואים הותרו ביום 3/3/08. אשרתה האחרונה של העותרת הסתיימה ביום 21/9/06. העותרים הכירו בחודש דצמבר 2005 והחלו לנהל קשר זוגי. באוגוסט-ספטמבר 2007 עברו העותרים להתגורר יחדיו בביתו של העותר יחד עם בנותיו הצעירות.

ביום 7/11/07 הגישו העותרים בקשה להסדרת מעמדה של העותרת מתוקף היותה בת זוגו של העותר, בלווית מסמכים. ביום 30/4/08 נערך לעותרים ראיון כחלק מבחינת הקשר הזוגי ביניהם. ביום 22/12/08, לאחר שהעותרים פנו למשיב שוב ושוב, לטענתם, ואף התריעו כי יגישו עתירה מנהלית, השיב המשיב לעותרים כי בקשתם נדחתה על ידי ראש רשות האוכלוסין "בשלב זה".  כנגד החלטה זו הוגשה ביום 1/1/09 עתירה מנהלית על ידי העותרים (עת"מ 498-01-09. להלן: "העתירה הראשונה"), במסגרתה הגיעו הצדדים להסכמה, לאחר שהעותר קיבל לידיו את תעודת הגירושין מארגנטינה, כי מסמכי הגירושין יועברו למשיב, אשר יבחן את בקשת העותרים בשנית לאור מסמכי הגירושין והעתירה תמחק. על כן, העתירה הראשונה נמחקה בהסכמה.

בהתאם להסכמה ולאחר המצאת מסמכי הגירושין, העותרים זומנו ללשכת המשיב ביום 19/3/09 להמשך טיפול בבקשתם. ביום 5/5/09 ניתנה החלטת המשיב לאישור בקשת העותרים ולהנפקת רישיון ישיבה כללי מסוג ב/1 לעותרת והמשיב הזמין את העותרת לקבלת האשרה ביום 13/5/09.

העותרים טוענים כי במועד זה דרש המשיב מהעותר לכתוב את הסיבות בגינן הוא מבקש כי העותרת תשאר בישראל, טרם תינתן האשרה המובטחת. לטענת העותרים, לאחר שהתריעו העותרים כי יפנו בשנית לביהמ"ש, חזר בו המשיב מדרישתו וזימן את העותרים בשנית לקבלת האשרה. ביום 2/6/09 ניתנה לעותרים האשרה התקפה עד ליום 31/5/10. העותרים טוענים כי ביום 10/5/10 הגיעו ללשכת המשיב לשם חידוש האשרה ולטענתם באותו מועד ביקשה נציגת המשיב לערוך ראיון לעותרים, אך כיוון שבמועד זה לא היה בלשכה אדם הדובר ספרדית, שיוכל לתרגם את הראיון, הוחלט כי העותרים יוזמנו לראיון לאחר שיתואם זימון מתורגמן לספרדית עבור העותר. כן טוענים העותרים כי נציגת המשיב הודיעה כי במידה ולא ייערך הראיון עד ליום 31/5/10 תתייצב העותרת בלשכת המשיב ותינתן לה הארכה לאשרת העבודה הנוכחית. העותרים טוענים כי הוזמנו לראיון ביום 31/5/10, אך לקראת המועד שנקבע הודיעה נציגת המשיב כי המועד בוטל לאור קושי בהשגת מתורגמן. ביום 24/6/10 נערך לעותרים ראיון, כאשר העותרים טוענים כי הראיון בוצע באמצעות עובד משרד הפנים הדובר לאדינו ולא ספרדית.

ביום 22/7/10 התקבלה הודעת המשיב מיום 17/7/10 לפיה בקשת העותרים להסדרת מעמד העותרת נדחית, זאת בשל סתירות שנתגלו בראיון שנערך לעותרים ובשל כך שלא צורף לבקשה מסמך המעיד על חיים משותפים ולכן לא הוכח קיום הקשר הזוגי. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה הנוכחית.

כאמור, בהמשך להמלצת בימ"ש זה הגיעו הצדדים להסכמה כי המשיב יערוך לעותרים שימוע חדש, בליווי מתורגמן לשפה הספרדית. לאחר שנערך השימוע בליווי מתורגמן ביום 3/2/11 והעותרים המציאו את המסמכים החסרים שהתבקשו להמציא, קיבלה העותרת ביום 3/3/11 אשרה מסוג ב/1 במסגרת ההליך המדורג ובכך למעשה ניתן לעותרים הסעד המבוקש העיקרי.

העותרים טוענים כי התנהלותו של המשיב בעניינם דורשת את התערבות ביהמ"ש, חרף מתן אשרת שהייה לעותרת מכוח ההליך המדורג. נטען כי העותרים הגישו בקשתם כבני זוג ביום 7/11/07, לפני כארבע שנים. נטען כי החלטת המשיב מיום 22/12/08 נתקבלה ברמה לשכתית, בניגוד לנוהל. נטען כי היות האזרח הישראלי או הזר עדיין נשואים אינו אמור להביא אוטומטית לדחיית הבקשה כאשר בן הזוג הנשוי מראה מאמצים כנים להתיר את נישואיו ולמרות זאת נדחתה בקשת העותרים על ידי גורם שלא הוסמך לכך על פי הנוהל.

עוד טוענים העותרים כי גם ההחלטה נשוא עתירה זו הינה החלטה לא סבירה שמהווה תולדה של הפרות ברורות של הנוהל. נטען כי לאחר קבלת ההסכמה בעתירה הראשונה ומחיקת העתירה הראשונה, נלוותה להתנהלות המשיב הפרה שיטתית של הנהלים והתנהלות בלתי יעילה, לרבות הזמנת העותרים ובא כוחם לשווא מספר פעמים ללשכת המשיב, עיכובים והטרדות, המצאת מסמכים חוזרת מספר פעמים וכו'. עוד נטען כי גם ההחלטה נשוא עתירה זו הייתה החלטה לשכתית, שנתקבלה על ידי אותו גורם ודחתה את בקשת העותרים על בסיס שני שיקולים - המצאת מסמכים וסתירות בראיון. לעניין הראיון טוענים העותרים, כאמור, כי הראיון נערך בנוכחות מתורגמן לשפה הלא נכונה. לעניין המסמכים טוענים העותרים כי המציאו שלל ראיות ומסמכים, מעל ומעבר לנדרש להוכחת טענותיהם וטענת המשיב לעניין זה הייתה מוטעית ופסולה מהבסיס. עוד מציינים העותרים כי טרם הגשת כתב תשובה או עריכת דיון בעתירה זו הציע המשיב לשקול עמדתו בשנית על ידי עריכת שימוע נוסף לעותרים והפעם הובא לשימוע מתורגמן הדובר את שפתו של העותר והוכח כי העותרים הינם בני זוג החיים במשותף עם ילדיו של העותר. העותרים טוענים כי העותר התנהל בחוסר יעילות והגיון לכל אורך הדרך.

עוד טוענים העותרים כי בין פתיחת תיק הבקשה של העותרים אצל המשיב ובין ביצוע ויישום ההסכמה שנתקבלה בעתירה הראשונה שונה נוהל המשיב כך שבמקום לשהות שנה אחת באשרה מסוג ב/1 ולאחריה שש שנים נוספות באשרה מסוג א/5, עתה על פי הנוהל החדש על העותרת לשהות 3 שנים באשרת ב/1 שאינה כוללת את כל זכויות הסל הסוציאלי ולאחריהן עוד 4 שנים באשרת א/5. העותרים טוענים כי למרות שהייתה אמורה להינתן לעותרת תעודת זהות ארעית בשנת 2008 (כשנה מתחילת התהליך שהחל בשנת 2007), כיום לאחר החלת הנוהל החדש על העותרים תהיה זכאית העותרת לתעודה זו בעוד כשנה וחצי לכל הפחות.

העותרים מבקשים להורות על קיזוז של שנתיים או לכל הפחות שנה, שנה וחצי מההליך לאור האמור לעיל. עוד מבקשים העותרים להורות על החזר הוצאותיהם בגין ניהול הליכים מיותרים לאור החלטות פסולות של המשיב ופיצוי העותרת על כך שמספר פעמים נשארה ללא כל אשרה ולכן איבדה מקומות עבודה.

המשיב טוען כי מאחר שתעודת הגירושין של העותר הומצאה רק כשנה וחצי מאוחר יותר מהמועד שבו הוגשה בקשת העותרים למעמד (הבקשה הוגשה ביום 7/11/07 ותעודת הגירושין של העותר הומצאה ביום 1/3/09), יש להתייחס, לכל המוקדם, ליום ה- 19/3/09 כמועד הקובע והרלוונטי, מאחר שזהו המועד בו נקבע לעותרים לחידוש הטיפול בבקשה אצל המשיב, לאור קבלת תעודת הגירושין של העותר. נטען כי ממילא כל עוד לא היה העותר גרוש, לא הייתה מתקבלת בקשתו בהתאם לנוהל הישן ומשכך אין כל בסיס לטענת העותרים כי יש להחיל על העותרים את הנוהל הישן.

המשיב טוען כי בשימוע שנערך לעותרים ביום 24/6/10 ואשר אליו זומן מתרגם  התגלו סתירות מהותיות בין גרסאות העותרים. כן נטען כי חשבונות משותפים אותם המציאו העותרים לצורך תמיכה בבקשתם נשאו את שם העותר בלבד ולא צורף כל מסמך אחר זולת נספחים של "מכרים" הנחזים להיות משותפים, אך מהימנותם מוטלת בספק לאור קרבתם לבני הזוג. לפיכך הוחלט לדחות את הבקשה.

המשיב טוען כי לאחר הגשת העתירה מצא לנכון המשיב לבחון את עניינם של העותרים פעם נוספת ובמסגרת בחינה מחודשת זו זומנו העותרים לשימוע נוסף ביום 3/2/11. העותרים המציאו את המסמכים החסרים שהתבקשו להמציא וביום 3/3/11 העותרת קיבלה אשרה מסוג ב/1 במסגרת ההליך המדורג ובכך למעשה ניתן לעותרים הסעד המבוקש העיקרי.

המשיב טוען כי פעל לאורך כל הדרך בהתאם למתווה המופיע בנוהל ידועים בציבור. נטען כי אמנם הליכים אלו אורכים זמן, אך בחינת הרקע העובדתי של המקרה מעלה כי פנייתם של העותרים לא נזנחה וזכתה לטיפול רציף ומסור לאורך כל הדרך. נטען כי על המשיב מוטל עומס רב, הנובע מטיפול באלפי בקשות המצריכות בדיקה יסודית ומקיפה וחרף עומס זה נערכו לעותרים מספר שימועים והטיפול בבקשתם היה יעיל ומהיר לכל אורך הדרך. על כן, נטען כי בקשת העותרים טופלה על ידי המשיב ולא נפל בהתנהלות המשיב פגם המצדיק הטלת הוצאות.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים סבורני כי יש לקבל את העתירה באופן חלקי, כך שהמועד הקובע לעניין תחילת ההליך יקבע, כהצעת ב"כ המשיב, ליום ה- 19/3/09, מאחר שזהו המועד בו נקבע לעותרים לחידוש הטיפול בבקשה אצל המשיב, לאחר קבלת תעודת הגירושין של העותר. כאמור לעיל, הסעד העיקרי המבוקש בעתירה התייתר לאחר שהמשיב ערך לעותרים שימוע מחודש בנוכחות מתורגמן לשפה הספרדית וניתנה לעותרת האשרה המבוקשת.

לעניין טענת העותרים להשתהות בלתי סבירה מטעם המשיב בטיפול בעניינם - אמנם יש לקבל את טענת העותרים כי עצם היותו של אחד מבני הזוג נשוי באופן פורמאלי לבן זוג אחר אינה מהווה עובדה שיש בה כדי להביא את המשיב לידי  החלטה אוטומטית בעניין סירוב לבקשת בני הזוג למתן מעמד בישראל. עם זאת, יש בעובדת היותו של אחד מבני הזוג נשוי לאדם אחר כדי להוות שיקול שהמשיב יכול להביאו בחשבון, ביחד עם גורמים ושיקולים אחרים, כאשר עליו להגיע להחלטה בעניין כנות היחסים בין בני הזוג ומתן מעמד לבן הזוג הזר. כאשר מצטרפים לעובדת היותו של אחד מבני הזוג נשוי לבן זוג אחר גם גורמים נוספים, כגון אי המצאת מסמכים מספיקים להוכחת כנות הקשר ומקום מגורים משותף, יכול המשיב להגיע להחלטה, על סמך צירוף הגורמים והשיקולים והנסיבות שבנדון, כי מדובר בקשר שאינו כנה ואמיתי.